מתי כדאי להסיר את המסכות?
מנהיגות דורשת אומץ ונחישות.
כמי שפיקדה במשך 25 שנים בצה"ל בתפקידים בכירים ובמערכות מורכבות זכורים לי לא מעט אירועים, בהם נדרשתי להפגין אומץ ונחישות כדי להשפיע ולהביא את התוצאה המיוחלת.
אומץ מורכב מאוטנטיות: להרגיש בנוח עם מי שאני ועם מה שחשוב לי, תעוזה: היעדר רתיעה מאתגר, קושי או כאב.
התמדה: היכולת להמשיך ולממש חלום לאורך זמן והתלהבות: התרגשות ואנרגיה לעשייה.
כל אלו יחד אינם קלים למימוש כי למול האומץ והנחישות ישנו מחיר של פגיעות, אדם אמיץ שם עצמו לעיתים במוקד,
עלול "למשוך אש" ולשלם מחיר בפופולאריות או אפילו במשרתו או בקידומו.
האם ההמלצה שלי היא להעלים עין ולזרום עם מחדלים?
ממש לא.
העדר נאמנות לערכים האישיים והמקצועיים מביאים לאורך זמן לתסכול ולשחיקה.
בעבודתי עם מנהלים אני מנסה תמיד להבין את שורש העניין.
במפגש עם מנהל שאחראי על בטיחות ומודע למחדל בטיחותי עליו התריע מס' פעמים בפני האחראים עליו ולא טופל,
המלצתי להסיר את הכפפות ולפנות לדרגים הגבוהים ביותר ולא להשלים עם מפגע שעלול לעלות בחיי אדם.
ומה יגידו האחראים עליו? בוודאי הם יכעסו על שעקף אותם אבל מחיר הכעס הוא כאפס וכעין לעומת התוצאות של השתיקה.
אותו מנהל נשם לרווחה כשעודדתי לעשות את הצעד ממנו חשש כל כך ויחד גם עשינו חזרה על השיחה ומטרותיה.
בתום התהליך הוא עדכן אותי שעבר תקופה לא קלה אבל בסופו של דבר זכה להערכה רבה מצד עמיתיו והכפופים אליו והנושא הבטיחותי טופל.
הוא גם הוסיף ואמר "גם אם הדבר היה עולה בפיטוריי היה שווה לי לא לוותר על האמת המקצועית שלי".
במקרה אחר בו מנהל הלין כי "כולם תמיד שמים לו רגליים בגלל שהוא תמיד ישר ואומר את האמת" בדקתי יחד איתו האם האמת נדרשת תמיד?
האם נכון תמיד להגיד מה אתה חושב גם כאשר הדבר אינו משרת את מטרותיך? האם האמת נאמרת על ידך כצורך בתשומת לב או כהרגל?
אותו מנהל למד לסנן את הביקורת שלו,להתעלם מנושאים שוליים כדי לזכות לקשב ולתשומת לב בנושאים החשובים.
כך בכל מישורי החיים, האם אנו יודעים באלו מקרים כדאי להסיר את הכפפות, לעמוד בנחישות ולהיות אוטנטי ואמיץ מול הילדים? מול בן הזוג?
מול הבוס? האם אנו נוטים תמיד להגיד מה אנו חושבים גם כאשר הדבר אינו הכרחי? האם אנו נוהגים לשתוק תמיד?
פורים הוא זמן טוב לחשוב על המסכות בחיינו ולהחליט מתי ועם מי כדאי להסיר אותן למען חיים אוטנטיים בעלי משמעות והשפעה .
כפי שאמר מופסה ב"מלך האריות": "אני אמיץ רק כאשר אני צריך להיות אמיץ. סימבה להיות אמיץ אין פירושו לחפש צרות"